In recent years, wide-screen displays have diminished the need for multiple monitors on your desktop—their extra width provides plenty of space for comparing documents, arranging windows, or viewing particularly unruly spreadsheets. But installing a second monitor can still provide some hard-to-beat freedoms. On some desks, it’s easier to arrange two smaller displays than one very wide one. Also, you can maximize frequently used programs on the second screen, leaving your first monitor clear to the desktop. And many games let you use your second display to show crucial information while the first remains focused on the action.
You’ll marvel at how much having two—or more—monitors can better organize your computing life. Procure a second monitor, and you’re ready to go. (Though it’s not strictly necessary, for best results, your second monitor should have the same diagonal screen size as the first; if they’re both flat panels, a matching native resolution is ideal, too.)
1. Make the hardware hookups
When installing a graphics card, line up the gold-colored connectors with the long PCIe x16 slot and push the card into place until it's secure.
For you to use two monitors, both must be able to physically connect to your computer. Many PCs are built on motherboards with integrated graphics and more than one monitor output; others may have a graphics card installed that has dual monitor connectors. If your computer falls into either category, you’re set—skip to the last paragraph of this step. If not, you first need to upgrade your hardware to support dual displays.
The easiest way is by installing a graphics card with two monitor connectors. Just make sure when shopping for the card that the kind of connectors it has matches those on your monitors. A look at the monitors’ manuals, or at where you plug in the various cords and cables, should give you the information you need. Almost all new cards today come with two DVI ports, or one DVI port and one VGA port, and some provide a DVI-to-VGA adapter in the box. (These adapters are also available separately.) You may also see a DisplayPort connector on some modern cards, but this connection type isn’t widely used yet.
Installing the new card is simple. Turn off your computer, unplug the power cable, and open the case. You’re looking for the PCI Express (PCIe) x16 slot, the longest slot on the motherboard. (At the slot’s inward-facing end, you should see a small release lever.) Assuming there isn’t a card in the slot already, free up the slot by removing the metal spacer where the slot intersects with the PC’s rear panel. You may have to unscrew the spacer with a Phillips screwdriver, though some cases employ restraining clips instead. (Note: Some extra-wide video cards require you to remove two spacers rather than just one.)
Once you have a slot open, align the back edge of the video card (the part with the monitor connectors) with the open space and carefully push the card into the slot until it’s secure and evenly seated. If it’s not fully inserted, you could run into problems when you turn your computer on again.
Some video cards draw all the power they need through the PCIe expansion slot, but others—especially high-end models—need a direct feed from the power supply, too. If your card does, find a free six- or eight-pin connector from the power supply, and connect it to the appropriate jack on your card, usually located along the card’s innermost edge. Next, screw the card into the slot (or, if you have a tool-free case, secure it using the case’s mechanism), close up the system, and replace the power cable you unplugged earlier.
Connect both of your monitors to the video connectors on your computer and/or video card, and to power outlets. Turn them on, then boot up your computer.
2. Install drivers, if needed
If, when booting up, you notice that your computer is displaying the same image on both monitors, then you’ve done everything right. If you installed a graphics card in the previous step, you’ll need to install the appropriate drivers for it. Chances are the card came with a disc that contains the software you need; pop it into the optical drive and follow the instructions. Alternately, you can ensure that you have the most recent drivers by downloading the latest versions from the video chipset’s manufacturer; that’s probably either ATI or Nvidia. If you go this route, simply double-click the file you downloaded, and the software should guide you through installation.
3. Set up your second monitor
After you've connected your second monitor to your PC, the Display Settings dialog box will let you set it up and configure it.
Once your second monitor is connected, you need to instruct Windows how to recognize it. If your computer is running Windows Vista, right-click on the desktop, then click on Display Settings in the “Personalize appearance and sound” window that comes up. If you’re using Windows XP, right-click on the desktop to bring up the Display Properties window, then click on the Settings tab.
In either version of Windows, once you’re in the appropriate screen, you need to tell Windows not only how to see the second monitor, but what to do with it. On the visual representation of your setup, one monitor will be big, highlighted, and labeled “1” (this is your main monitor); your secondary monitor will appear smaller and dark. Right-click the secondary display and select “Attached” to activate it, then click the checkbox that says “Extend my Windows desktop onto this monitor.”
Use the slider to adjust the second screen’s resolution. Under most circumstances, having each monitor set to its native resolution will minimize disorientation when moving or looking from one to another. (Also remember that LCDs tend to look their best at their native resolutions.) Even so, you can experiment with different resolution combinations until you find one to your liking.
Once you’re done, click Apply. Your second monitor is now ready to use.
4. Adjust your monitor layout
To reposition your second monitor, click on it and drag it where you want it.
This step is optional, but if you don’t want to have to move your cursor onto the second monitor by navigating off the upper-right edge of the screen, as the second monitor’s default position dictates, you’ll need to change its virtual positioning.
From the same window in which you set up the monitor in Step 3, click on your secondary monitor and drag it to its new position. You’ll be informed of the exact pixel location of the second monitor as you move it, and it will “snap” to the nearest edge of the first monitor to automatically create an orderly layout (though you can stagger the two displays messily, if you so desire).
You can “move” the monitor to a position above, below, or to the left or right of your current monitor. For obvious reasons, we recommend having the physical monitor in the same position as its virtual counterpart, but this isn’t essential if another setup works better for you.
5. Add even more monitors?
Today’s cutting-edge graphics cards make it possible for systems using them to run three, four, or even more monitors. If your PC has two or more graphics cards set up in Nvidia’s Scalable Link Interface (SLI) or ATI’s CrossFireX configuration, and each of those cards has multiple video outputs, you could be well on your way to a wall of displays. You’ll need enough video jacks, cables, and electricity to keep them all running, but you would set them up the same way you did your second monitor.
Just make sure to arrange them sensibly so you’ll always know where you’re working—it can be easy to get lost between screens. But once you start working with more than one monitor, you’ll wonder how you did without them for so long.
Have you ever clicked the X button to close a pop-up window but it opens something else instead? That’s because the close (X) button is easy to fake. I don’t recommend clicking on anybutton in a pop-up window. Luckily, there’s a simple keyboard trick you can use to close a program or window that doesn’t require you click on anything.
The simple two-key combination
The two-key combination [Alt] + [F4] will close the currently active program on your screen. It performs the equivalent of pressing the “close” (X) button in the corner of the window. Open another program or window and try it now.
Careful – if you don’t open another window before trying this, it will close this webpage since it’s probably the active window.
The “active” window is the program that’s currently being used. If you try it and the wrong program closes, that’s because the window you wanted to close was not active. So you’ll have to make it active. But what if you want to do that without clicking on anything, just in case?
Select another window without the mouse
To make a different window active without clicking on it, hold [Alt] while you press [Tab] as many times as it takes until the program you want is selected. Now you can close that program as instructed above.
If you have no programs open (which means your desktop is currently the active application), it will try shutting down Windows (meaning it will try to turn your computer off). So if you get the computer shutdown message when you try this, that’s why. If that happens, cancel the shutdown and use [Alt] + [Tab] again to select the program you want.
In rare occasions, the window may be stubborn and won’t close at all. This could mean your computer or browser is already infected with malware and it’s preventing the window from closing. If that’s the case, try closing your browser first. If it still doesn’t go away, you should perform some virus/malware scans and disinfect your machine.
This method, like any, is not foolproof, but it’s definitely another trick worth having in your arsenal.
If you are spending any significant amount of time looking around this site, you probably care about your PC and your data. You want your system to let you work--and play--efficiently, and with a minimum of hassle. Taking care of your system, and establishing a preventive maintenance routine, are critical to ensuring that you have a reliable system that performs at top efficiency year after year.
This Guide is dedicated to exploring the various ways that the system can be maintained and cared for, to ensure that it gives you years of trouble-free service. This includes topics such as data backup, hardware maintenance and cleaning, environmental concerns and the like.
I am continually amazed at how little attention preventive maintenance and system care get from most PC users. It seems that people think computers don't require any maintenance at all! No right-minded person would go for years without changing their car's oil, or replacing the air filter on their furnace, yet I routinely see:
PCs that have never been cleaned, for years at a time.
Systems that are not routinely checked for viruses and file system corruption.
People who never back up their data! How can it be that so many people still have not learned from so many others' mistakes?
Users who know a lot about how to fix problems and troubleshoot, but not much about how to prevent them in the first place.
In some cases, these situations arise because people don't know what they need to do, or how to do it. This is the reason that I wrote this Guide. I am hopeful that those of you reading this will take system care and preventive maintenance seriously. If you didn't know it was important before, or weren't sure what to do, this Guide will help. Now you have no excuse. :^)
בוידאו הזה אנחנו הרכבנו מחשב למשחקים בתקציב 5000 ש''ח. ניסינו לבחור בחלקים הכי מתאימים כדי לעשות את המחשב הכי מאוזן. תשימו לב כי לא בחרנו למעבדת i7 , כי במשחקים הכי חזקים להיום עם כ. מסך שלנו האומס מגיע רק ל 50 אחוז.
המדריך השלם להרכבת המחשב האישי שלכם
רכיבי החומרה החדשים שלכם הגיע? תתחדשו. במדריך המקיף הבא תוכלו ללמוד כיצד יש להרכיב את המחשב האישי שלכם בצורה הטובה והחכמה ביותר, עד הפרט האחרון
הרכבת מפרט מחשב הוא עניין מובן מאליו בעת הזמנת המחשב האישי, והודות לעזרה ממביני עניין, תהליך זה נעשה לרוב בקלות. אבל כולם מדברים על מפרט, אף אחד לא מדבר על הרכבה. במדריך זה נלמד אתכם כיצד להרכיב נכון את המחשב האישי שלכם צעד אחר צעד.
כפי שמשתמשים רבים נהנים מחיפוש אחר מפרט המחשב המושלם עבורם, רבים גם נהנים להרכיב בעצמם את המחשב החדש שלהם. עם זאת, בדרך כלל, תענוג זה הוא חלקם של אלו שיש ברשותם את הידע הטכני לעשות כן, בעוד שאר המשתמשים נאלצים להסתמך על חסדיה של החנות, ואף משלמים על כך תוספת תשלום בחלק מן מהמקרים.
תהליך הרכבה של מחשב איננו מסובך, אך רבים מעדיפים שלא לעשות זאת לבד בשל הסיכון הכרוך, ובצדק: תהליך זה יש לבצע נכון ובעדינות עד לפרט האחרון. מדריך זה הולך ללמד אתכם כיצד התהליך מתבצע נכון ובטוח, כך שתוכלו להרכיב את המחשב החדש שלכם בעצמכם מבלי להזדקק לשירותי מעבדה. על מנת לתת לכם ידע כללי על כלל חלקי התהליך, המדריך כולל הסברים טכניים, הערות צד למיניהן, תמונות וקטעים מצולמים.
(מתוך אתר HWzone)
על תהליך ההרכבה להתבצע בזהירות ובצמוד להוראות, על כן האחריות על ביצוע נכון של כלל שלבי המדריך חלים על המשתמש עצמו בלבד, ואין אתרים HWzone או ynet אחראים על כל נזק אשר יגרם כתוצאה מיישום התהליכים המפורטים במדריך זה.
מה נצטרך?
על מנת לבצע את תהליך ההרכבה וההתקנה מומלץ לפנות סביבת עבודה רחבה ובטוחה. כמו כן, אנחנו נזדקק לציוד עזר ומרכיבים, אשר את רובם נוכל למצוא באריזות החומרה. העזרו בתמונות.
(מתוך אתר HWzone)
סוגי הברגים למיניהם יסופקו לכם עם לוח האם, המארז והספק. רוב המארזים מספקים יחד איתם גם אזיקונים, ואילו רק חלקם מספקים רמקול התרעה וכבל 8 פינים מוארך. כמו כן, הרכב החומרה המינימלי לו נזדקק בשביל שהמערכת תרוץ מורכב ממעבד, קירור למעבד, לוח אם, כונן קשיח או SSD וספק כוח. כמובן, עבור מחשב אישי את כולם נכניס אל תוך מארז מחשב. אל אלו יצטרפו רכיבים אופציונליים ובסיסיים נוספים בהתאם לבחירתכם: כרטיסי הרחבה כגון כרטיסי מסך וקול וצורבים.
מתחילים לעבוד
את התהליך כולו נתחיל בהרכבת חלקי הליבה, שהם המעבד, הקירור והזיכרונות, שיתבצעו על לוח-האם עוד לפני שיכנס אל תוך המארז. יחד עם העבודה על לוח-האם, רצוי להניח אותו על משטח רך, כגון השקית האנטי-סטטית או המשטח הספוגי איתם הגיע. שימו לב - לפני שניצור מגע עם החלקים, נפרוק חשמל סטטי על ידי נגיעה בגוף המארז כאשר הוא מוארק. עבודה עם כפפות או אמצעי בידוד אחרים הינה חובה.
טיפ: חשוב מאוד לפרוק חשמל סטטי מהגוף על מנת למנוע קצר, ועל כל מקרה מומלץ להימנע ממגע מיותר עם הלוחות המודפסים
ההרכבה מתחילה בהתקנת המעבד הראשי על לוח האם, התהליך החשוב והעדין ביותר, לכן נעשה זאת לאט ובעדינות. לפני ההתקנה, יש לאתר קודם לכן את תושבת המעבד על לוח האם. התושבת ממוקמת באופן סטנדרטי בצד העליון ביותר של הלוח. בלוחות מסוגים מסוימים התושבת עשויה להימצא בכל מקום אחר.
בלוחות אם תואמי מעבדי אינטל התושבת היא מקום מאוד רגיש, שכן היא כוללת מספר גדול של פינים זעירים מאוד המסוגלים להתעקם לגמרי בקלות: מספיק מעבר אחד לא נכון של אובייקט על פני התושבת. לכן, יש להימנע בכל דרך מליצור מגע של יד או אובייקט כלשהו מלבד המעבד עם התושבת. מעבד אינטל כולל מגעים פסיביים הבאים במגע עם התושבת. בלוחות אם תואמי מעבדי AMD עיקרון התושבת הפוך: התושבת היא פסיבית, בעוד מעבדי AMD כוללים את אותם מגעים אקטיביים - פינים זעירים ורגישים.
(מתוך אתר HWzone)
טיפ: פינים עקומים עשויים להתבטא בבעיות מתח, התחממות ואף אי תקשורת בין המעבד ללוח. במקרים קלים של פין אחד או שניים, יש להשתמש במחט זעיר וזכוכית מגדלת על מנת להחזיר אותם למקומם (מומלץ על ידי מומחה). במקרים קשים יותר, ייתכן שתידרש החלפת תושבת בתוספת תשלום שכן האחריות אינה חלה על נזק פיזי.
התושבת תגיע לרוב עם מכסה פלסטיק אשר מגן על התושבת מנזק פיזי עד תהליך ההתקנה. יש לשחרר את ידית התושבת לפני הסרה שלו - תפקידה של הידית הוא לקבע אובייקט לתושבת, במקרה הרצוי שלנו: המעבד. הידית ממוקמת בצידה הימני של התושבת. תושבות מסוג LGA2011 אף כוללות ידית נוספת בצד שמאל. על מנת לשחרר כל ידית בכל תושבת, יש ללחוץ אותה כלפי מטה ולגרור אותה החוצה.
כעת, בתושבת אינטל יש להרים את המסגרת בעדינות. הרמת המסגרת נעשית באופן אוטומטי על ידי לחיצה על צידה התחתון, אשר תסומן עליו המילה PUSH (לדחוף). אם ישנו מכסה פלסטיק אשר מגן על התושבת, הוציאו אותו לאט ובעדינות על ידי תפיסת הקצוות בשלב זה אנחנו מניחים את המעבד על התושבת, אך יש לעשות זאת נכון: ישנה דרך אחת בלבד להניח את המעבד על התושבת, וכל דרך אחרת לא תתאים במקרה הטוב ותפגע בתושבת או במעבד במקרה הרע.
(מתוך אתר HWzone)
ניתן לזהות את הדרך הנכונה להנחת המעבד בעזרת כמה סימנים. ראשית, פינות התושבת והמעבד נראות תואמות, שכן ישנן פינות מלוכסנות או מרובעות ופינות ישרות. לרוחב ולאורך התושבת ישנן גם מגרעות שונות, כגון זוג שיניים שמקומן מתאים לצורה הפיזית של המעבד. בנוסף, על תושבות ומעבדי אינטל מסומן משולש קטן באותה פינה בדיוק, לרוב בצד שמאל למטה, מה שעוזר להתאים בין מיקום המעבד על התושבת.
מקררים את המערכת
לאחר שהתקנת המעבד עברה בהצלחה, יש להתקין את הקירור שישב עליו. וכמובן, חשיבות הקירור הינה קריטית. כתוצאה מכך שישנו מספר גדול של גופי קירור עם דרכי התקנה שונים, פרק זה לא יעסוק בהרחבה בהתקנת הקירור, אלא יפרט על התקנת גוף קירור סטנדרטי מבית אינטל ו-AMD. כל גוף קירור אחר מגיע עם מכניזם ודרך הרכבה משלו, ודף הוראות שבו יש להיעזר לצורך ההרכבה.
טיפ: עבור כמעט כל קירור ישנם מספר סרטוני הדרכה ב-YouTube – פשוט חפשו את שמו של הקירור שלכם.
תהליך ההתקנה הפיזי של כל קירור על המעבד חייב להתחיל בשלב אחד ראשון וחשוב: מריחת משחה טרמית, שתגיע במזרק. חשיבותה של המשחה הטרמית אינו ניתן לוויכוח והוא חייב להימצא בין המעבד לקירור על מנת לעזור להוליך חום מן המעבד. הדרך הנכונה למרוח משחה טרמית היא להציב כמות קטנה מאוד באמצע. מריחה של כמות גדולה על המעבד לא מומלצת כלל ואף תגרע מיכולות הקירור.
(מתוך אתר HWzone)
בגופי הקירור הסטנדרטיים של אינטל ו-AMD, וכמו בקירורים רבים נוספים המשחה הטרמית כבר מרוחה במקום הנכון, כך שכל הנשאר לעשות הוא להתקין את גוף הקירור על המעבד. בכל המקרים, המשחה תמרח לאורכו ולרוחבו של המעבד בצורה הנכונה.
טיפ: המשחה הטרמית תתייבש קליל עם הזמן, לכן מומלץ מאוד לחדש את המשחה אחת לשנתיים לפחות. המהדרין אף יחדשו אחת לשנה.
בקירור הסטנדרטי של מעבדי אינטל הקירור כולל ארבע רגליות בפינות הנתפסות בחריצים עגולים הנמצאים על לוח-האם ומקיפים את התושבת. על הרגליות ישנם ראשים - יש ללחוץ כל רגלית לכיוון החור המתאים לה. בקירור AMD ישנו גשר אשר נתפס משני הצדדים על התושבת באמצעות פעולה ידנית. בעת שהוא תפוס על שניהם, יש למשוך את הידית לצד הנגדי, מה שיקבע את הקירור על התושבת.
לאחר התקנת קירור זה או כל קירור אחר, יש לחבר את כבל המאוורר לחיבור ה-3 או 4 פינים האקטיבי אשר ניתן למצוא כמה כמותו על לוח-האם במקומות שונים, אחד מהם בדרך כלל סמוך לתושבת המעבד מטעמי נוחות. היעזרו בתמונה ובחוברת ההוראות על מנת להבין היכן קיימים חיבורים כאלו על הלוח. ניתן לחבר כבל 3 פינים לשקע 4 פינים.
(מתוך אתר HWzone)
כעת, ניגש לחלק האחרון בהרכבת רכיבי הליבה: הזיכרונות. התהליך אינו מסובך, אך גם לו חוקים משלו שאסור להתעלם מהם. ראשית, נאתר את הסלוטים של הזיכרון בלוח-האם, אשר באופן סטנדרטי נמצאים מימין לתושבת המעבד, ואף חריצים נוספים משמאל לו בלוחות אם בעלי ערכות שבבים X79 ו-X99. לצורך הכנסה של הזיכרונות אל תוך הסלוטים, יש למשוך את התופסנים שבקצוות לכיוון הנגדי עד הסוף.
לפני שמקבעים את הזיכרונות באופן פיזי על הסלוטים, יש להבין את הסדר שבו הם אמורים לשבת על מנת לפעול או לקבל פעולה רב ערוצית. הסדר לרוב מפורט בחוברת ההוראות של לוח-האם, אך בדרך כלל, על מנת להציב זוג זכרונות נכון על יותר מזוג אחד של סלוטים יש להציב אותם בסלוט השני והרביעי (משמאל לימין) או בראשון והשלישי.
(מתוך אתר HWzone)
על מנת להכניס את הזיכרונות, שימו לב שהם שהחלוקה שבפריסת הסלוט תואמת לחלוקה שעל מגעי הזיכרון, שכן אם הצבתם את הזיכרון הפוך הוא פיזית לא ישב במקומו. כל עוד הזיכרון יושב נכון הוא יכנס אל תוך הסלוט, ובשלב זה יש להפעיל כוח וללחוץ את הזיכרון כלפי מטה בשתי צדדיו בו-זמנית (או בצד אחד בחלק מן הלוחות). ברגע שהוא יכנס עד סופו, תופסני הסלוט יוצמדו אל הזכרון אוטומטית ויתפסו אותו.
יש לשים לב שהזכרונות תואמים ללוח-האם, שכן זכרונות DDR3 למשל לא יתאימו פיזית לסלוט של זיכרונות DDR4 וההפך. כמו כן, זיכרונות אקסטרים המגיעים עם קירור גבוה במיוחד עשויים להתנגש עם גופי קירור מסוימים של המעבד, לכן יש להקפיד על שילוב זיכרונות וגוף קירור מתאים.
אל תוך המארז
בשלב זה המעבד והזיכרון יושבים על לוח-האם, והגיע הזמן להכניס את לוח האם אל תוך המארז. בכדי לעשות כן, יש לפתוח קודם לכן את דלתות המארז ולאתר את המקום שבו אמור לשבת הלוח. במארזים סטנדרטיים לוח האם יושב בצידו השמאלי של המארז ונמשך ימינה או עד סופו, תלוי בגודלו של המארז. במארזים מסוגים מיוחדים כגון HTPC המיקום עשוי להשתנות לחלוטין: יש להיעזר בחוברת ההוראות המגיעה עם המארז.
בכדי להושיב את הלוח על המארז במקומו, יש להיעזר בברגי בידוד. ברגי הבידוד הם ברגים מגביהים אשר לתוכם נעשה תהליך ההברגה של הלוח, זאת על מנת לבודד את הלוח ממגע בגוף המארז ולמנוע קצר. לברגי הבידוד מקומות שונים במארז לפי גודלו של לוח-האם. יש להיעזר בחוברת ההוראות של המארז או להתבונן על מנת להבין היכן נמצא מקומם של ברגי הבידוד בהשוואה לגודלו של הלוח. הבריגו את ברגי הבידוד למקומם על ידי כיסוי שלהם עם מתאם למברג פיליפס, ועשו זאת בחוזקה עד אשר יתפסו במקומם.
מכניסים חשמל למערכת
בשלב זה אנו נתקין את ספק הכוח ונכניס חשמל למערכת. הוא כולל חיבורי מתח ללוח-האם אשר בעזרתם הוא מנתב את המתח לכלל החלקים וכבלים נוספים לרכיבים אחרים. מיקום התקנתו עשוי להשתנות ממארז למארז, לכן יש להיעזר בחוברת ההוראות של המארז. המיקום הסטנדרטי הוא בתחתית המארז, או בראשו במארזים מעט יותר ישנים.
ניתן להתקין אותו בשתי דרכים: אחת כשהוא פונה כלפי מטה ואחת כשהוא פונה כלפי מעלה. יש להחליט מהי הדרך היעילה ביותר במארז שלכם, כאשר יש להתחשב מהיכן שואב המאוורר של ספק הכוח את האוויר, לכן אם הוא פונה לדוגמה כלפי מטה במארזים העומדים על זוג רגליים גבוהות הוא יוכל לשאוב אוויר מלמטה - זהו הסטנדרט לרוב.
(מתוך אתר HWzone)
הצמידו את ספק הכוח בעדינות למקומו, כאשר הצד שבו חיבור הכוח ומתג ההפעלה פונה לאחורי המארז ומתאים לחריצי ההברגה שלו שבמארז. במידה וספק הכוח מותקן למעלה, יש להחזיק אותו עד אשר הוא ייתפס על ידי הברגה. היעזרו בברגי פיליפס על מנת להבריג אותו ולתפוס אותו על גוף המארז.
בשלב זה נתחיל להתעסק גם עם כבילה: בכדי שכבלי הכוח העבים והמאוגדים לא יפריעו לעבודה עם החומרה, העבירו אותם החוצה דרך אחורי המארז, והכניסו בבוא העת את הכבל המבוקש דרך חריצי המארז, כאשר הוא תופס כמה שפחות מקום בתוך המארז ויותר מאחור - אנו נשתמש באזיקונים לאחר מכן על מנת לנקות את הבלאגן מאחור. במארזים גדולים כבל ה-8 פינים עשוי להיות קצר מדי על מנת להעביר אותו מאחור, לכן השתמשו בכבל 8 פינים מאריך אם ישנו.
נחבר כעת אל לוח האם את הכבלים הבסיסיים ביותר עבור ספק הכוח: כבל ה-24 פינים, וכבל ה-8 פינים. גם כאן, מיקום השקעים עשוי להשתנות מלוח ללוח, לכן היעזרו בתרשים שבחוברת ההוראות, אך המיקום הסטנדרטי הינו בצד ימין באמצע עבור ה-24 פינים, ובצד שמאל למעלה עבור ה-8 פינים.
(מתוך אתר HWzone)
טיפ: בלוחות-אם מסוימים, בעיקר הפשוטים או המינימליים שביניהם, חיבור ה-8 פינים אינו אלא 4 פינים. היעזרו בצמה אחת בלבד של 4 פינים הקיימת בספק הכוח גם כן.
המארז פוגש את הלוח
כעת נתמקד בחיבורי המארז אל לוח האם. אלו חיבורים אשר שייכים לפאנל הכפתורים והחיבורים הקדמי שבמארז, וכמו כן למאווררים שלו. נתחיל מהבסיס – חיבורי הפאנל הראשי. חיבורים אלו כוללים ארבעה מרכיבים: כפתור ההדלקה, כפתור ההפעלה מחדש, נורית חיווי כוח ונורית חיווי דיסק קשיח. חיבורי הפאנל הראשי הינם אקטיביים (פינים) ויושבים יחד על לוח-האם כאשר הם פרוסים יחד (היעזרו בחוברת הלוח לאיתור מקומם).
הכבלים ניתנים לזיהוי על פי גודלם הזעיר ומקורם מאזור הפאנל הקדמי של המארז ומסומנים בצבעים ובשמות מקוצרים – שננו את השמות הללו, על מנת להבין לאן הולך כל כבל בפריסה הנ"ל. בדרך כלל תוכלו להיעזר בתרשים קטן על לוח האם עצמו. במידה ואינו קיים או שאתם מתקשים, היעזרו בחוברת על מנת להבין היכן מקומו של כל כבל. גם כאן הקפידו להעביר את הכבלים מאחורי המארז על מנת להעניק לו מראה נקי מכבלים.
(מתוך אתר HWzone)
טיפ: פעולת כפתורי הכיבוי וההפעלה מחדש הינה קיצור של מגעים אלו בלוח האם לצורך הפעולה. ניתן לעשות אותו הדבר ללא החיבורים על ידי מגע ממושך עם מברג בחיבורי הכפתורים בלוח האם, על מנת לוודא שהכל פועל בשלב זה
חיבורים נוספים שנחבר הינם כבלי יציאות ה-USB. ניתן למצוא זוג כאלו עבור USB2 – בלוח האם אלו יסומנו כ-USB_1, USB_2. כמו כן, כבל USB3 נראה אחרת ומכיל שקע אחר. אחריהם באים כבלי חיבורי קול ומיקרופון (AC97 או HD Audio, בחירה שלכם) וחיבורי eSATA (כל חיבור eSATA יכלול כבל SATA רגיל אשר עליו נרחיב בהמשך). בשלב זה מיותר להזכיר שיש להיעזר בחוברת הלוח על מנת לאתר את מיקומם של אלו, כן?
(מתוך אתר HWzone)
קצת אוויר במערכת
לפני שנחבר את המאווררים, נתחיל מרמקול ההתרעה, שהוא רמקול מיקרוסקופי אשר יושב על כבל 4 פינים באורך של 2-3 סנטים ותפקידו הוא לצפצף באופן מסוים (בדומה לקוד מורס) בכדי לספק מידע על תהליך ה-POST. רמקול זה הוא אופציונלי אך מומלץ ביותר, שכן בלעדיו אם לא התבצע תהליך POST תקין לא ניתן להבין מהי הבעיה. לרוב חיבורו נמצא סמוך לחיבורי הפאנל הקדמי – בחוברת ההפעלה של לוח האם הוא נקרא "SPEAKER" או "header speaker".
(מתוך אתר HWzone)
חיבור המאווררים שבמארז עשוי להתבצע בשתי דרכים: בדרך הראשונה והנפוצה יותר המאווררים יתחברו ישר לספק הכוח באמצעות כבלי מולקס או הישר ללוח האם באמצעות כבל 3 או 4 פינים (לאותו סוג חיבור אשר אליו מתחבר קירור המעבד). לרוב מאווררי המארז יגיעו עם חיבור מולקס בלבד, אך מאווררים בעלי לד יגיעו עם חיבור 3 או 4 פינים בנוסף.
(צילום: מתוך אתר HWzone)
טיפ: היתרון בחיבור המאווררים ללוח האם על פני חיבור לספק היא האפשרות לשלוט במהירות שלהם באמצעות ה-BIOS או תוכנות צד שלישי במערכת ההפעלה וניטור מהירות הסיבוב שלהם.
חברו את המאווררים בדרך המועדפת עליכם, כל עוד אתם שומרים על מגמת הכבילה הנכונה. במצב שהמאווררים מתחברים ללוח האם עצמו קשה עד בלתי אפשרי להעביר אותם מאחור, לכן נסו לסדר אותם כמה שרק אפשר על פני הלוח ולהעביר אותם לחיבור הקרוב ביותר. ניתן לדלל את אורך הכבלים בעזרת אזיקון.
כרטיסים רבותי, כרטיסים
המערכת עומדת, כעת כל שנותר הוא לחבר את כרטיסי ההרחבה והכוננים למיניהם. נתחיל מכרטיסי ההרחבה: כרטיסי ההרחבה הינם כרטיסי מסך, כרטיסי קול, כרטיסי רשת, כרטיסי טלוויזיה ועוד. עבור מערכות שלא כוללות כרטיסי הרחבה אלא משתמשות בכרטיס מסך מובנה בלוח האם או במעבד לדוגמה, החלק הבא עשוי להיות לא רלוונטי, לכן ניתן לדלג עליו ישר להתקנת הכוננים.
מיקומם של כרטיסי ההרחבה הוא באופן טבעי בצד שמאל מתחת למעבד. כרטיסי ההרחבה יושבים על שלל החריצים בצד זה שנמנים על חיבורי PCI-Express בגדלים ומהירויות שונות (ראו את ההערה הבאה להרחבה), חיבורי PCI ואם המערכת שברשותכם ממש ישנה אז הרי שגם חיבורי AGP שיבואו במקום חיבורי ה-PCI-Express.
חיבורי ה-PCI-Express משומשים כיום עבור כל סוגי כרטיסי ההרחבה. הם באים במהירויות שונות ובעיקר בגדלים שונים. כרטיסי מסך יתאימו באופן טכני ופיזי לחריצי PCI-Express בגודל מלא (16x). חריצי ה-PCI משומשים כיום בלוחות ישנים יותר או פשוטים בעיקר עבור כרטיסי קול, רשת וטלוויזיה.
טיפ: ניתן למקם ללא כל בעיה חריצי הרחבה בעלי חיבור PCI-Express קצר על חריצי PCI-Express בגודל מלא.
(צילום: מתוך אתר HWzone)
לפני שנעבור להתקנה עצמה, נתמקד בחריצי ההרחבה של המארז, שהם החריצים שדרכם חלקו השמאלי של כרטיס ההרחבה יוצא כלפי חוץ ומאפשר את החיבור שלו מאחור. החריצים הללו מגיעים מכוסים במארזי המחשב: במארזים מסוימים הסרה של השלדה שחוסמת איתם הינה בלתי הפיכה, בעוד בשאר המארזים אלו נתפסים על ידי ברגים. כמו כן, לאזור זה מוברג כרטיס ההרחבה עצמו על מנת לתפוס אותו באופן יציב.
(צילום: מתוך אתר HWzone)
התקינו את כרטיסי ההרחבה על החריצים הנכונים שלהם, תוך כדי שאתם מוודאים שהם יושבים במקומם עד הסוף. בשלב זה, השתמשו בחריצי ההרחבה על מנת לחזק אותם למקומם באמצעות ברגים. עבור רבים מכרטיסי המסך המודרניים יש צורך בהסרה של חריץ הרחבה נוסף מתחת, וכמו כן הברגה של בורג נוסף עבורו.
כרטיסי מסך מודרניים, ואף חלק מכרטיסי הרחבה מסוגים אחרים יש לחבר בנוסף הישר לספק הכוח. כרטיסי מסך יתחברו לספק הכוח באמצעות כבלי 4 פינים או 8 פינים (בכרטיסים מסוימים אף שניהם יחד). היעזרו בתמונה ובחוברת ההפעלה של כרטיס המסך על מנת להבין להיכן לחבר את אלו, כשהמיקום הסטנדרטי הוא בקצה השמאלי של הכרטיס. כמו כן, נסו להעביר את הכבלים מאחור. אם ספק הכוח שלכם אינו מכיל חיבורי 8 או 4 פינים שכאלו, תוכלו להיעזר במתאם ממולקס ל-4 ו-8 פינים שלרוב יגיעו באריזה של כל כרטיס מסך מודרני.
(צילום: מתוך אתר HWzone)
טיפ: כרטיס מסך נוסף אשר אמור ליצור מערך SLI או CrossFire מומלץ למקם על חריץ ה-PCI-Express הבא הפועל במהירות של X16 (העזרו בחוברת ההוראות של הלוח), ולגשר בינהם באמצעות המגשר שמגיע יחד איתם. הסלוט לגישור נמצא בצד שמאל של כרטיס המסך.
כמעט וסיימנו: כוננים
הכוננים נמנים על דיסקים קשיחים (3.5"), כונני SSD") 2.5"), צורבים (5.25") ואם המערכת שברשותם ממש ישנה, או שאתם מתקשים להיפרד – אז גם כונן Folppy") 3.5"). באופן סטנדרטי כלל הכוננים ממוקמים בצידו הימני של המארז כאשר מתבוננים עליו מבפנים, אך ישנם מארזים השונים במבנה שלהם. בכל מארז ישנו פטנט אחר על מנת לקבע את הכוננים למקומם – היעזרו בחוברת ההוראות של המארז. אם אין כזו - סימן שהעיקרון פשוט, וקיבוע הכוננים כולם נעשה על ידי "השחלה" והברגה בצד ימין.
לרוב יהיו אלו מגרות עבור הדיסקים הקשיחים (כשישנה תמיכה באחד מהם או בכולם עבור התקן 2.5") וידית לתפיסה של צורבים, כשאזור החיבורים של הכוננים הקשיחים וכונני ה-SSD פונה לאחורי המארז. מקום לכונני Floppy הינם זהים לאלו של צורבים, אם קיים במארז.
(צילום: מתוך אתר HWzone)
נתחיל את תהליך ההרכבה מהקשיחים וכונני ה-SSD: לאחר שמוקמו באופן הנכון עבור המארז שלכם, החיבור שלהם יתבצע מהכונן באמצעות כבלי SATA (אחד מסוג DATA, ואחד עבור מתח). במערכות ישנות יותר, IDE וכבל מולקס. כבלי ה-SATA מסוג DATA מחוברים הישר מלוח-האם, ואלו שמסוג מתח הישר מספק הכוח. כבלי SATA-DATA יגיעו עם לוח האם.
את חיבורי ה-SATA או ה-IDE ניתן לאתר בלוח במקומות שונים, אך המיקום הסטנדרטי הוא בצד ימין של הלוח, באמצע או למטה. חברו את הכבלים הללו באותו קו של שמירה על מראה נקי - כבלים אלו יכולים לעבור ללא כל בעיה מאחורי המארז, לכן קל לסדר אותם ולשמור איתם על מראה נקי.
(צילום: מתוך אתר HWzone)
טיפ: אין מספיק כבלי SATA מסוג כוח? השתמשו במתאם ממולקס. מתאמים אלו קיימים בחנויות במחירים זולים למדי.
חיבור כונני 5.25" (צורבים) יעשה באותו האופן בדיוק – באמצעות כבלי SATA. כוננים אלו יש להשחיל מחוצות המארז לתוכו, לאחר הסרה של הפאנל המסתיר אותו בחלק הקדמי של המארז. במארזים רבים תהליך ההסרה שונה ומכיל פטנט מסוים, בעוד באחרים יש להפעיל כוח על מנת לתפוס ולהוציא אותם מבפנים. חברו את הכבלים כשאתם ממשיכים לשמור על מראה נקי, וקבעו את הכונן באמצעות הפטנט הנכון למארז שלכם.
סיימנו!
בשלב זה למעשה סיימנו עם ההתקנה, אך בגלל שלמדנו במדריך זה כיצד לעשות כבילה נכונה אנחנו לא יכולים פשוט לסגור את הדלת של המארז בגלל שיח שלם של כבלים מאחור – אל דאגה, זה רק סימן שעשיתם הכל נכון. באמצעות אזיקונים, נצמיד את הכבלים למארז. חלק זה כולל מלא תופסנים עליהם ניתן לתפוס את האזיקונים יחד עם הכבלים המוצמדים. עשו זאת בסבלנות, לאט לאט, עד שדלת המארז האחורית נסגרת ללא הפרעה.
(צילום: מתוך אתר HWzone)
טיפ: גוונו במקומות בהם תהדקו את הכבלים עם האזיקונים בכדי שלא ליצור צמה עבה מדי שרק תפריע בסגירת הדלת. יש לרוב מספיק מקום ותופסנים על מנת למלא את כל האזור.
לפני שנסגור גם את הדלת השמאלית של המארז, נחבר את המערכת לחשמל לראשונה על מנת לוודא שהכל עובד וחובר כמו שצריך. על מנת שהמערכת תעבור POST (תהליך ההפעלה הראשוני), היא צריכה מעבד, לוח, זיכרון וכרטיס מסך (חיצוני או מובנה) תקינים ומחוברים כמו שצריך.
POST תקין יסומל לרוב על ידי צפצוף אחד קצר מתוך רמקול המערכת. אם אתם שומעים צפצופים חוזרים ונשנים, או צפצוף ארוך
ודומיהם, תוכלו להיעזר במאמר הבא על מנת לנטר את סוג הבעיה ולנסות לפתור אותה ולהבין מה לא חובר נכון. במידה ואין לכם רמקול התרעה, הדרך להבין אם נעשה POST תקין היא לחבר את המחשב למסך. במידה ולא – מומלץ מאוד להשיג רמקול התרעה, הוא נמכר בחנויות במחיר של ספרה אחת.
אם הכל תקין, הרי שההרכבה עברה בהצלחה ואפשר לסגור את דלת המארז. זכרו שמערכת תקינה דורשת תחזוקה מתמדת, לכן פעם בכמה חודשים מומלץ לנקות אבק מהמארז, מהמאווררים וגופי הקירור, וכמו כן למרוח משחה טרמית חדשה - פעולות שמצריכות לפעמים פירוק של כמה וכמה מן החלקים.
